עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות
בת 28,
חיה את החיים.. לפחות מנסה לשרוד אותם.
אני כותבת כאן את מחשבותיי העמוקות בשביל שיעזרו לי בימים קשים / קלים.
חברים
הדס
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
ארכיון
מישהו שחסר לי
04/01/2018 23:55
all by myself
איך אני יודעת שיש מישהו שחסר לי?!
כשאני עוברת משהו במהלך היום וכל מה שאני רוצה זה לעדכן אותו ביומי..
איך אני יודעת שאני מתגעגעת למישהו?!
כשהשקט שורר כל מה שאני רוצה לשמוע זה איך עבר עליו יומו..
איך אני יודעת שאני רוצה אותו שוב בחיי?!
כשהסקרנות גוברת על ההגיון ואני בודקת מתי הוא התחבר לאחרונה בוואצאפ ואם זה מתאים שאשלח לו הודעה..
חבל שבשיחה האחרונה בנינו איחלנו אחד לשניה "שנה טובה" כמו "שלום ולא להתראות".
0 תגובות
יום חירות שמח!
01/01/2018 19:13
all by myself
היום אני חוגגת 11 שנים שבהם אני רואה את האור.
יצאתי מחושך מוחלט. חושך נשלט ואכזר. 
בשל כך עד היום אני מלמדת את עצמי לראות את האור ולא לפחד ממנו.
מבחוץ אישה מתפקדת ומבפנים מפורקת.
נשמה אבודה. 
השנה האחרונה הייתה מאוד משמעותית בעיניי. 
שנים הייתה בי תקווה אמיתית שהכל יסתדר ותהיה לי משפחה. 
השנה התאבלתי על ריק שאף פעם לא היה מלא. 
התאבלתי על אבא ואמא, אח ואחות שהיו לי כדיירים נוספים במבנה שקוראים לו בית. 
הבנתי שאף פעם לא הייתה לי הורים תומכים ואחוות אחים. 
הבנתי שחייתי במערב הפרוע שנקרא משפחה. 
היה לי מאוד קשה לקבל את העובדה שהייתה קיימת על חיי. 
לא רציתי לוותר על החלום הורוד והמתוק. 
אבל כל מה שהיה זה - חלום.
התאבלתי במשך שלושה חודשים ארוכים. 
בהם לא תיקשרתי עם הסביבה והייתי זקוקה לתרופה בשביל להרגיע את עוצמות הכאב.
בשנה האחרונה ביצעתי שלושה מעברי דירות שונות. 
שנה של התמודדות אין סופית.
בשגרה שלי אני פוגשת בילדים שחווים את הקשיים הרבים שיש לעולם החשוך להציע. 
יש ילדה שכל ערב אומרת שהיא מתגעגעת לאמא שלה.
זר לא יבין את האימרה.
אך אני מבינה.
והשנה רק הבנתי שאין לי אמא להתגעגע אליה. 
יום יגיע וגם היא תבין זאת... 
אני מאחלת לעצמי לשנים הבאות,
להיות נאהבת, להיות מלומדת ולהמשיך לשמוח
כי מגיע לי.
יום חירות שמח!
0 תגובות
כאן אבל שם
24/11/2017 13:44
all by myself
אני משוטטת לי באויר ומדי פעם רואה דבר יפה נמצא מולי אבל אני לא מצליחה להרגיש את היופי שלו עד הסוף.
מרגישה חסומה. כאילו מישהו מושך אותי למטה בכל כוחו.
אני נאבקת ומנסה לקום. בדרך שלי, דרך הצחוק ובדיחות הדעת אך ללא הצלחה. 
מרגישה מזויפת. כאילו אני זה לא אני. 
אני יוצאת לים. מטיילת. מנסה להרגיש את הגלים. מנסה להעיף את המחשבות ביחד עם הרוח.
מרגישה כמו סלע. כמו שובר גלים. לא משנה כמה הגלים חזקים אני נטועה במקום. 
אני ממלאת את יומי במחשבות על אחרים ומנסה לתמוך בקשיים היומיומיים שלהם.
מרגישה מחוברת לקשיים שלהם במקום לחיות את הקשיים שלי. 
אני לא יודעת מתי אקום למציאות חיי. 
מקווה לשרוד את ימיי עד אז.
0 תגובות
הפנמה
20/11/2017 15:09
all by myself
אני יוצאת מהעבודה מאוד כעוסה. 
בעיקר על עצמי שלקח לי כל הרבה זמן להבין מה באמת קורה במקום העבודה שלי ולעזוב עוד לפני כמה חודשים כשהתחיל...
עכשיו אני מקווה לאסוף את כל הכוחות שיתמלאו בי במהלך הטיול ברומניה (סיפור לפוסט אחר) ולחפש עבודה זמנית עד שאעזוב את חיפה ואזור הקריות לתמיד. 
אני לא עירונית. חייבת לזכור את זה.
מקסימום אני יכולה להישאר בעיר במשך שמונה חודשים. הפעם הפרזתי ואגיע למגורים של שעתיים בעיר גדולה. 
לא אומר שזאת הייתה טעות מכיוון שלמדתי שאני מסוגלת לעזור לילדים כמוני מבלי לפחד.
אמשיך לעדכן את הפוסט מכיוון שיש לי כרגע הרבה מחשבות שעוברות לי בראש והם אינם בסדר מסוים.
0 תגובות
אל תשפטו!
29/10/2017 23:26
all by myself
יום יום 
שעה שעה
אני נתקלת באנשים ששופטים אותי. 
שמסתכלים מהצד ומהנהנים בראשם.
יש שיגידו "את מדמיינת"
אבל זה לא הדמיון שעובד שעות נוספות.
הרי אדם שלא שופט לא יגיד לי
"איך רזית?"
"את לא בסדר"
"את בעולם אחר"
"את מצחיקה שאת בוהה כל הזמן באויר"
"זה ממש לא בסדר שאני מנסה להוציא אותך מהבאסה ואת מתרצת שאת לא בטוב"
אנשים יקרים,
אני לא חייבת לכם חיוך. אני לא חייבת לכם מילה טובה. 
אני חייבת לעצמי את החיוך והמילה הטובה. 
ואם אני לא יכולה לתת זאת לעצמי זאת בעיה שלי. 
אינכם יודעים חצי דבר על מה שאני עוברת פנימה. 
אינכם יודעים מה זה להיות בדיכאון עמוק ובחוסר הכרה סביבתית. 
אני עלה נידף ברוח. 
אני מקווה שלא תהיה רוח חזקה מדי כי רזיתי באופן גורף ואני מתביישת לעלות על משקל ולהראות לעצמי שנפלתי כל כך עמוק. 
מאז ה31.7 אני שרויה באבל עמוק ובעצבות גדולה. 
אז נכון, אתם זוכרים היטב ויש גם פוסט שיעיד על כך, שאני אמרתי בקול שאני בסדר ואני חזקה. 
אז שיקרתי לכם ובעיקר שיקרתי לעצמי. 
שקר שעולה לי בבריאותי הנפשית והגופנית עד היום. 
אני בטןחה שיהיו השלכות עתידיות למצבי הנוכחי. הרי הגוף שלי לא יסלח לי על כך שאני מזניחה אותו בשינה ומזון. 
מי יודע מה יילד יום. 
רק תעשו לי טובה.. אל תשפטו!
0 תגובות
מלחמת התשה
08/10/2017 14:16
all by myself
אני נתקלת הרבה בחוסר הבנה במצבי הנפשי.
אני מנסה להתרגל אבל אני כל הזמן מופתעת מחדש שלא מבינים אותי.
מנסה להסביר ומהר מאוד מתייאשת.
מנסה לשמור כמה שיותר את הדברים בפנים
אבל פעמים אני נשברת ומשתפת. 
ואז מתחיל מסע השכנוע בצדקתי ובשפיותי. 
מתיש אותי לגמרי.
ככה זה בחיי. 
לא די בכך שאני צריכה להתמודד עם מכשולים ומהמורות קשות.
אני צריכה לנהל חיי שגרה ולתקשר עם אנשים שלרוב לא מבינים אותי בכלל.

1 תגובות
מובנת מאליו
05/10/2017 21:40
all by myself
אל תשאלו ואל תתעניינו אם אין לכם זמן לשמוע את התגובות.
נמאס לי שאני סוחבת כל כך הרבה דברים על הגב שלי ולא מעמיסה על אף אחד במחשבות הנוראיות שעוברות לי בראש. 
רק בשביל לא לבאס, רק בשביל לא להדאיג.
אבל די נמאס.
אם אתם לוקחים אותי כמובן מאליו או נותנים לי הרגשה כזאת. 
אני לא צריכה אתכם בחיים שלי. 
cut the bullshit!!
2 תגובות
shadow
04/10/2017 22:12
all by myself
I'm sitting right here but hey you can't see me

"היי, את רזית?" "מה הסוד שלך?" "את נעלמת לנו" "תגידי איפה את גרה עכשיו?" "יש לך איפה לגור בכלל?"
אלו השאלות שקיבלתי מהאנשים חולפים בחיי השגרה שלי.. 
השאלות נשאלו אבל אף אחד מהאנשים ששאל לא באמת חיכה לתשובה.. 
התשובה מורכבת כמו כל חיי.
כן, רזיתי. הסוד שלי הוא דיכאון נפשי עמוק. נכון, נעלמתי. אני גרה בבית של חברה, סידור זמני. כן, בזכות חברה. 
אני לא רוצה לצפות לאישור החברה אבל אני כנראה מצפה בעל כורחי. 
זה שובר אותי לאט לאט. 
אני כבר לא מזהה את עצמי במראה. 
אני זה לא עצמי. 
חסרה לי שמחת החיים שלי. בדרך כלל היא הייתה איתי בכל שלב בחיים. גם אם היא הייתה מאולצת. היום אני לא מצליחה להרגיש שום רגש מלבד כעס ועצבים.
נראית אך לא נמצאת. 
0 תגובות
מישהו שיחשוב עליי
17/09/2017 23:40
all by myself
חוזרת לכתוב... כי אין לי באמת את מי לשתף. 
טוב.. זה לא לגמרי נכון אבל הם לא זמינים לי לשיתוף יומיומי.
הרי אני יושבת עכשיו בבית ריק. 
זה מה שמתאים לי עכשיו.. לחיות בבית לבד ללא שותפים.
אבל תמיד יש כמיהה לקשר זוגי. 
קשר בו יושב אדם בביתו וחושב עליי ורוצה לדעת כל פרט לגביי ולשתף אותי במחשבותיו העמוקות. 
קשר שיחזיר לי במעט את האמון באנשים. 
קשר שבו לא ארגיש לבד אפילו אם אחזור לבית ריק. 
מה אני מוכנה לעשות בשביל לזכות בקשר כזה?
אני מוכנה לומר את כל מה שעל לבי ללא חששות וללא פילטרים. 
אני מוכנה לקחת את הסיכון שאפגע עד שאמצא קשר אמיתי שכזה.
אני מוכנה לכוויות מקשרים שלא יצלחו.
אני מוכנה לנסות לחיות
4 תגובות
"שידרוג" במצב הנפשי
31/08/2017 23:54
all by myself
אתמול הייתה לי נקודת מפנה בטיפול הרגשי שלי..
לפני חודש התקיימה השיחה עם אבא שלי. 
יצאתי מהשיחה והרגשתי הקלה ושמחה עצומה. 
התחלתי לספר לכל הקרובים שלי כמה שאני שמחה על השלב הגדול שעברתי וצלחתי אותו.
דבר אחד שמטתי מהסיפור. 
רגש אחד השארתי לעצמי.
הרי לא כל אחד מסוגל להבין את גודל הבשורה שקיבלתי בשיחה הזאת.
ההבנה העמוקה ביותר שאני נשארתי לבד. 
עברו כמה ימים מאז הפגישה ולאט לאט נשארתי רק עם תחושת הבדידות האינסופית.
עברתי דרך ארוכה לבדי אבל עם חברות ואנשים טובים בדרך.
הפעם הבנתי עד כמה עמוק בפנים אני פשוט גלמודה.
אפילו אם יש לי אנשים שקרובים אליי כמו משפחה.
הם לעולם לא יהיו באמת המשפחה שלי. 
וכמו בסוף כל יום אני נשארת אני, גלמודה לחלוטין.
ניסיתי למלא את מחשבותיי במחשבות ומעשים שקשורים לעתיד. 
אך זה היה גדול ממני. 
באופן בלתי נמנע נכנסתי לחרדות שהובילו לחוסר שינה שהוביל לחולשה, בחילות ורעידות. 
דבר שנמשך כבר כמה שבועות. 
אתמול הלכתי סופסוף למטפלת שלי ואני יושבת מולה ומספרת לה עד כמה שאני סובלת בשגרת חיי..
בעבודה, בדירה, בניסיונות לתכנן את העתיד הקרוב.
ושוב כמו מתוך הרגל אני שומטת את הדבר העיקרי והחשוב כל כך.
אבל היא, כמו תמיד, קולטת ישר את המצוקה הנפשית. 
אומרת לי ישר על המקום, את לבד!
בבכי, שלא בא לפני, אני מנסה לקלוט את מה שהיא אומרת לי בפרצוף.
ואז הכל משתנה..
היא מסבירה לי שאני זקוקה לטיפולים תדירים יותר, אפילו אם זה אומר חיפוש מטפלת נוספת בקרבת מגוריי. 
ואז זורקת פצצה נוספת... טיפול תרופתי!
מצבי עד כדי כך גרוע?
אז נכון.. באמת שהרזיתי מלא בתקופה האחרונה ונכון שאני נראית שבר כלי..
אבל עדיין.. עברתי תקופות הרבה יותר גרועות..
למה עכשיו?
אלה שאלות שעדיין לא שאלתי ועדיין לא נענו.. 
אז אני עושה ואח"כ שואלת.
הפכתי להיות פוסט-טראומתית עם טיפול תרופתי נגד חרדות.
כי כל אדם זקוק לשינה. 
1 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 הבא »