ברית

כך שגיליתי את זה כשהיא סיפרה לחברה שלה על ההריון.. אחר כך הסתבר שכל היישוב שלה ידע לפני..

אתמול בלילה היא ילדה בן זכר בריא בשעה טובה! 

עד היום לא ידעתי שמדובר בזכר ולמרות שאני אוהבת את אחיינים שלי כשמדובר בזכר אני מתכווצת..

זה הבן השני שלה - ובילד הקודם התכוננתי נפשית לברית עד שכמה ימים לפני הברית אחותי הודיעה לי שאני לא מוזמנת לברית..

בטענה שאם אגיע אגרום לאמא שלי התקף לב... (איך תמיד אני יוצאת הפוגעת והנפגעת..)

זה היה הלם גדול בשבילי.

תמיד ידעתי שלא כדאי שאגיע לאירועים משפחתיים (בגלל ההורים.. כמובן) אבל זה תמיד היה ההחלטה שלי..

ופתאום העובדה שהמשפחה מחליטה להרחיק אותי - זה לחוות את האובדן של ההורים מחדש.. 
בפעם הקודמת התאבלתי על אובדן זה במשך כמה ימים - בכיתי בלי סוף..
אז עכשיו כשקיבלתי את ההודעה על הולדת האחיין החדש

המחשבה הראשונה הייתה - איזה כיף!! אחיין חדש

מחשבה שניה - שיט! אני מורחקת  עד להודעה חדשה...