אודות

בת 29,
חיה את החיים.. לפחות מנסה לשרוד אותם.
אני כותבת כאן את מחשבותיי העמוקות בשביל שיעזרו לי בימים קשים / קלים.

חברים

קבלת עדכונים

רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?
עדכוני RSS

ארכיון

מאי 2020  (1)
מרץ 2020  (1)
מאי 2019  (2)
פברואר 2019  (1)
ינואר 2019  (1)
דצמבר 2018  (1)
נובמבר 2018  (3)
אוקטובר 2018  (1)
פברואר 2018  (2)
ינואר 2018  (2)
נובמבר 2017  (2)
אוקטובר 2017  (4)
ספטמבר 2017  (1)
אוגוסט 2017  (4)
יולי 2017  (7)
יוני 2017  (1)
מאי 2017  (2)
אפריל 2017  (1)
מרץ 2017  (2)
אוגוסט 2016  (1)
יולי 2016  (1)
מאי 2016  (2)
אפריל 2016  (2)
פברואר 2016  (1)
ינואר 2016  (1)
נובמבר 2015  (3)
אוקטובר 2015  (3)
ספטמבר 2015  (4)
יולי 2015  (1)
יוני 2015  (2)
מאי 2015  (3)
אפריל 2015  (3)
מרץ 2015  (4)
פברואר 2015  (3)
ינואר 2015  (1)
ספטמבר 2014  (1)
אוגוסט 2014  (1)
מאי 2014  (3)
אפריל 2014  (2)
מרץ 2014  (1)
ינואר 2014  (7)
דצמבר 2013  (1)
נובמבר 2013  (1)
אוקטובר 2013  (1)
ספטמבר 2013  (1)
אוגוסט 2013  (3)
יולי 2013  (4)
יוני 2013  (7)
מאי 2013  (14)
אפריל 2013  (12)

לילה

29/09/2015 10:50

all by myself

בשביל הבודדים הלילה הוא הכל!

הלילה הוא חבר, אויב, חלום, סיוט..

אני מדמה את הלילה לבמת תיאטרון שבה האדם שמשחק דמות מסיר מעליו את התלבושות וחוזר לאופי האמיתי שלו.

הלילה זהו הזמן היחידי שבו אני מצליחה לחשוב בבהירות.. בלי הפרעות..

המחשבות נודדות למחוזות שלא ביקרתי בהן ולמחוזות המוכרים..

אני לא ישנה בלילות!
אני חיה בלילות..

האור מדכא אותי.. וגורם לי לרצות לברוח..

אז אני מעדיפה לישון ביום כך אני מצמצת את הזמן שבו אני מרגישה לא שייכת, לא אהובה, לא רצויה ע"י עצמי.

ברגע שיורדת החשכה העיניים שלי נפתחות ורוצות לראות הכל מהכל..

התופעה הזאת התחילה לפני כמה שבועות בטיפין טיפין.. עד השבוע לא ישנתי כמעט כל לילה..

אני בוחרת לא להילחם בתופעה אלא להשאיר את הכוחות בכדי להילחם ברצון להתאבד..

אז תנו לי לא לישון בלילה בשביל להישאר בחיים..

הרי בסך הכל אני ממלאת את הבקשה הגדולה הזאת שלכם...

תגובות

emma

02/10/2015 19:36

לידע אישי, שחקן נשאר שחקן גם לא הבמה, ירצה בזה או לא, הוא נדון לאותו חוויה של המציאות בה האופי שלו חצוי מעצם כך שהאמת והשקר אינם מזוהים ומונחים אחד בשני בהרמוניה מסורבלת. היחס שונה אצל כל אחד, איך אין לברוח מכך.
ובקשר לכל השאר, את צודקת כל כך. אבל תזכרי את הלחימה, כי יש לה משמעות ויש לה כוח, יש לך כוח. תישארי ערה אם זה מה שאת צריכה, ותשני אם זה מה שאת רוצה, כל דבר בעתו, והכל מותר לך

כתוב תגובה