מרגישה חסומה. כאילו מישהו מושך אותי למטה בכל כוחו.
אני נאבקת ומנסה לקום. בדרך שלי, דרך הצחוק ובדיחות הדעת אך ללא הצלחה.
מרגישה מזויפת. כאילו אני זה לא אני.
אני יוצאת לים. מטיילת. מנסה להרגיש את הגלים. מנסה להעיף את המחשבות ביחד עם הרוח.
מרגישה כמו סלע. כמו שובר גלים. לא משנה כמה הגלים חזקים אני נטועה במקום.
אני ממלאת את יומי במחשבות על אחרים ומנסה לתמוך בקשיים היומיומיים שלהם.
מרגישה מחוברת לקשיים שלהם במקום לחיות את הקשיים שלי.
אני לא יודעת מתי אקום למציאות חיי.
מקווה לשרוד את ימיי עד אז.
;){kind=link}