גאווה ודעה קדומה |
|
מתחילה לחשוב על הזמן שעבר.. אני עוד מעט בת 24 ואני חושבת שאני ממש לא בקצב של האנשים בגילי..
נכון, למדתי 12 שנים, עשיתי שירות לאומי מלא, אבל אז התחיל הפער..
בזמן שחברים טסו לחו"ל, חזרו מחו"ל, התחילו ללמוד, וחלקם כבר סיימו..
אני עבדתי, עבדתי, עבדתי ועבדתי בלי סוף..
לא זוכרת את הימים שיכולתי לקחת כמה ימי חופש מעבודה, מבלי לדאוג שלא יהיה לי מה לאכול או איפה לגור..
כשחברים עשו חושבים על העתיד ונחו להם בבית של ההורים, אני חיפשתי את המקום שבו ארגיש מספיק נוח בשביל להניח את הראש על הכר.. (ואין לחשוב על איזו שהיא כתף שמקבלת ללא תנאי או הסבר..)
אז נכון.. אפשר לראות את העובדות היבשות, שלא הספקתי כלום ממה שהאנשים בגילי בדרך כלל עושים.. ואפשר לבקר אותי על כך בלי סוף..
אבל אני בהחלט יכולה להגיד שחייתי, שרדתי ובזכות השנים האלה אני נושמת היום, מתרגשת היום ולא מפסיקה להתגאות (בצניעות כמובן) במה שכן עשיתי עד היום..
|
|
|
|
|
 | אני קורא את הכתוב, ומרגיש אצבעות מלטפות קלות את קירות הלב שלי. יש לך מודעות עצמית, גברתי, מהסוג המשובח מהסוג הזה שאותו אדם יכול באמת להשתמש בו |
|
 | תודה לך, דרור דרך אגב אני מאוד מתחברת לשם שלך.. |
|
 | אני אשמח לפטפט איתך ~ אם את רוצה תשלחי לי הודעה |
|
 | גם אני אשמח לפטפט איתך.. אבל עכשיו אני חייבת לישון - לילה טוב! :-) |
|
 | חחח מעניין שנגעת בשם שלי.. אני אחד האנשים הבודדים שאני מכיר שהשם שלו מציין את הקוד האתי, המוטו, והערך העליון שלו. אני די הולך לעשות קעקוע יום ראשון.. :) |
|
 | אוקיי.. אני לא ממש בעד קעקועים אבל אם זה יעשה לך טוב.. אני חושבת לשנות את השם ל"חירות" - כך ארגיש הרבה יותר מחוברת לשמי ולעצמי.. |
|
 | או לפחות למה שאת רוצה להתחבר .... (כי יש מצב שזה לא - את - בהווי שלך) ולגבי הקעקוע - אין יותר מידי מה להסתבך זה סוג של אופנה בדיוק כמו בלוג (הרי סבתא שלי אמרה לי למה שכל העולם ייחשף ? תכתוב על דף ) |
|