מפסיקה לחשוב על הפעמים הרבות שכתבתי לאמא שלי "סליחה שעצבנתי אותך" אחרי המכות..
מפסיקה להתנצל על הפעמים שאני רוצה להיות לבד ולנוח מהעמדת פנים כלפי העולם..
מפסיקה להתנצל על זה שאני אומרת שאני רוצה למות לפעמים..
מפסיקה להתנצל על הטריגרים הקטנים והגדולים שיש לי מהפוסט-טראומה..
מפסיקה להתנצל על הימים שאני קמה עם מצב רוח נורא בגלל הסיוטים ולא מסוגלת לומר "בוקר טוב" ולחייך לכולם..
פשוט מפסיקה להתנצל..
;){kind=link}