אבל אני לא מסוגלת.. לא רוצה להיפגע.. לא רוצה להתמודד אחר כך עם הכאב שלא נגמר
מעדיפה ללכת תמיד על ביצים רכות ולא להיפגע אחר כך.
הידיעה שלעולם לא יהיה מישהו שאוכל להניח את ראשי על כתפו מבלי לפחד שייפגע בי.
אני מודעת לעובדה שלא כל האנשים בעולם כוונתם לעשות רע לאנשים אחרים - כמו הדוגמא שקיבלתי כל חיי..
אבל לפעמים המודעות לא עוזרת.
אז אני בוחרת בקפידה את האנשים בחיי, מעבירה אותם במבחנים, בין אם במודע או לא.
ויודעת שכך אשאר, בררנית עד סוף חיי.
מעניין כמה אוכל להינות מהחיים כשאני כל הזמן בודקת את האנשים שמסביבי ולא נותנת אמון באחר.
חושבת המון על משחק האמון בסדנאות שאדם צריך לתת את כל אמונו באדם אחר - להפיל את עצמו לאחור באמון מלא שאדם מאחריו יתפוס אותו.
מעניינת אותי ההרגשה של זה שמפיל את עצמו - איך אפשר לתת אמון מלא באדם אחר?!
מקווה לימים שבהם אקרא את הכתוב ואחייך כשלצדי האדם שגרם לי ליפול לידיו באמון מלא.
(מזל טוב לבת חצי היובל, לא יכולה לדמיין את העולם בלעדייך)
;){kind=link}