עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות
בת 29,
חיה את החיים.. לפחות מנסה לשרוד אותם.
אני כותבת כאן את מחשבותיי העמוקות בשביל שיעזרו לי בימים קשים / קלים.
חברים
הדס
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
ארכיון

עלבונות או בעצם מחמאות

04/06/2013 00:05
all by myself
קל לי יותר לשמוע עלבונות מאשר מחמאות.
אלו מה"מחמאות" שגדלתי עליהם - לא-יוצלחת, רעה, בת השטן, זורם בתוכך דם של נאצי - שחור, את אפס, את כלום.
קשה לי לקבל את המחמאות של היום - את מלכה, אמינה, ראויה להערכה, תותחית, נעימת הליכות..

ברגע שמתחילים להחמיא אני נאטמת ומתחילה המנטרה לחזור בראשי " הם בטח מדברים על מישהי אחרת, הרי את הרוע בגלמותו.. שטן, נאצי, שחורה מבפנים".

האם המנטרה תפסיק או תחליף את התקליט אי-פעם?!
האם אוכל אי-פעם להקשיב ולקבל את מה שהסובבים אותי אומרים עליי..
כי בניתיים המציאות והעבר מתבלבלים ואני כבר לא יודעת למה להאמין...

04/06/2013 09:33
את אדם שלם. רבי נחמן אמר פעם- אין דבר יותר שלם מלב שבור.
מה שאת זוכרת שאמרו עלייך הוא נחלת העבר. לא תוכלי למחוק את הפצע שזה השאיר לך בלב. אבל תוכלי למרוח על הפצע הזה את משחת המרפא, שהיא המחמאות שאת הרווחת עכשיו, בהווה.
את, ולא אחרת.
כל יום, כל יום, קחי דבר אחד טוב וודאי שאת שמעת שאומרים לך, ותרשמי אותו ממש על נייר, מול הדבר הרע שאת זוכרת שאמרו עלייך, מהעבר.
אחר כך תסתכלי על שני המשפטים שכתבת: זה הטוב, והשני הרע.
את תוכלי להרגיש בגוף את התגובה לכל אחד.
ואז, אם בא לך, תשרפי או תגרסי לחתיכות את הכיתוב הרע, תגידי לו- מעכשיו אתה כבר לא חלק ממני.
כל יום, תקחי אחד. עד שהתת- מודע יאמין לך.. תצליחי.
חמוץ מתוק
04/06/2013 19:01
אני מבינה אותך,אבל זה אנשים שונים ואת השתנת ,אני לא מכירה אותך ואני בטוחה שאת לא שטן ונאצית,אבל יש אנשים שהם פשוט רעים ואומרים אמירות שהם אפילו לא מיתכוונים אלהם.
ועבר זמן הם לא אותם אנשים וגם את לא,תוציאי לעצמך את האמירות האלה מהראש ותחשבי שאת היתבגרת השתנת נהיית טובה יותר וחזקה יותר ושהם לא יכולו ליגוע בך עוד <3
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: