אלו מה"מחמאות" שגדלתי עליהם - לא-יוצלחת, רעה, בת השטן, זורם בתוכך דם של נאצי - שחור, את אפס, את כלום.
קשה לי לקבל את המחמאות של היום - את מלכה, אמינה, ראויה להערכה, תותחית, נעימת הליכות..
ברגע שמתחילים להחמיא אני נאטמת ומתחילה המנטרה לחזור בראשי " הם בטח מדברים על מישהי אחרת, הרי את הרוע בגלמותו.. שטן, נאצי, שחורה מבפנים".
האם המנטרה תפסיק או תחליף את התקליט אי-פעם?!
האם אוכל אי-פעם להקשיב ולקבל את מה שהסובבים אותי אומרים עליי..
כי בניתיים המציאות והעבר מתבלבלים ואני כבר לא יודעת למה להאמין...

