זכרונות עולים מהעבר
נשברת ונכנסת לעולם משלי
רוצה לשכוח את כל מה שהיה
אבל החיים רודפים אותי
אם לא ביום
אז הם משלימים שעות נוספות בלילה
סיוטים שמזעזעים ולא נותנים מרגוע
בתוך שינה של שלוש שעות, מזנקת באימה/ בלחץ מהמיטה לפחות שלוש פעמים
למזלי את הסיוטים עצמם אני מצליחה להדחיק ולא לשכוח
אבל קשה להירגע מהרגעים שאחרי..
אז מחליטה לשנות את השגרה הקשה שלא נותנת מנוחה
כתיבה, שירים, עבודה
מחליטה להחליף את הבכי לפני השינה בשירים ללא הפסקה
ומצליחה לישון לילה רצוף.. :)
אבל תמיד כשמגיעה השעה לישון / שהעייפות מתחילה להשפיע
מפחדת מהרגע שבו אכנס למיטה
חוסר-הידיעה איך יעבור הלילה המתקרב
הייחול לשינה עמוקה
הפחד הגדול שלא משתנה משנה לשנה
לא משנה אילו שינויים אני עושה בחיי
הם עדיין רודפים אותי.
מלחמת התשה - רק החזק שורד
חוזרים עליי המחשבות
שאני לא טובה, שאני אפס, שאני זבל
ובאמת אני יכולה למצוא תכונות באישיותי שאני לא אוהבת בכלל
לא אוהבת את הפיוז הקצר שטיפחתי בזמן האחרון
לא אוהבת שבכל משפט שני יוצא לומר לאחר שהוא זבל
נהפכתי לאדם שנוא בעיניי.
הנחמה הגדולה שלי - שכשאני מחליטה לשנות משהו בחיי - אין דבר שיעצור אותי
מצפה לימים טובים הרבה יותר, בהם אתייחס יותר טוב לאחרים ובמיוחד לעצמי.
בכדי שאוכל להתגאות בעצמי ברגעי משבר כאלו ולא לבקר את עצמי.
לילה...

