קשה ללכת לנחם אנשים יקרים, זה מעמיד אותך במצב של חוסר אונים. הם בוכים על מר גורלם, על האובדן הגדול, מנסים לעכל את החוסר שילווה אותם בשארית חייהם. אמא שזועקת "אבא שלי, אבא שלי.." אשה שזועקת "יוסף עזב אותי, יוסף הלך, הוא הלך.." נכדה שלא מצליחה לבכות, מרגישה שלא מוצאת את עצמה בתוך כל האבל כשאחרים מביעים את הרגשות ביתר בכי.
אני לא יכולתי לשמוע את האנשים היקרים ולא לבכות יחד איתם. אנשים שבכו איתי כשהתאבלתי על הוריי, שפרסו את ידיהם לברכה ועזרו לי בצעדים הראשונים והכי קריטיים. אנשים שהראו לי את הדרך הנכונה. אנשים חזקים - משפחה חזקה. לראות אנשים כאלה בזמן שהם שבר כלי. איך אפשר להיות חזקה יותר מהם.
;){kind=link}