אפילו כשאני מחבקת חברה קרובה - משהו מרגיש לי מוזר ולא אמיתי.
אני לא יודעת אם מגיע לי בכלל קירבה של מישהו אחר בחיי.
קשה לי עם קירבה בכללי. המגע הזה זר לי כל כך..
חיבוק תמיכה, הערכה, אפילו של געגוע - כל כך זר לי..
מבחוץ זה יכול להיראות כאילו אני יהירה שלא מחבקת אף אחד ולא מראה קירבה בכלל..
אבל מבפנים אני מאחלת ליום שזה לא יהיה לי זר וייכנס לתוך שגרת חיי.
הפוסט הזה בעקבות אחד שהציע לי לצאת .. ואכן יצאנו שלוש פעמים
בדייטים ממש התאמצתי לא לברוח ולהתעניין בבחור (שלא ממש היה הטיפוס שלי)
בסוף הדייט השלישי הוא ניסה שנחזיק ידיים ואפילו ניסה לנשק אותי..
התגובה האינטואטיבית שלי הייתה להרחיק אותו (כאילו אני מתרחקת מאש)
זה כל כך לא הרגיש לי נכון. בדיעבד שמתי לב שהוא בכלל לא הקשיב באמת למה שאמרתי
ויצא איתי כי הוא נמשך אליי.
כמובן שאני רוצה לחוות זוגיות אבל אני לא אעשה זאת כשאני מרגישה שהצד האחר לא מעוניין בי באמת.
אני לא רק גוף, יש בי גם אישיות. נכון שאני לא בחורה קלה (בכלל לא) אבל מגיע לי שהתייחסו אליי כראוי.
קשה לי מאוד לשתף אנשים ברגשות האלה אבל הייתי חייבת להוציא את זה מהלב ישר לכתב.
;){kind=link}