הכרת הטוב

אני לבד.

חברות באות לשבת, לטיול, לשיחת בנות, לבית קפה אבל כל זה רק זמן שאול... בסוף אני תמיד נשארת לבד...

נהנית בעבודה ומהעבודה.. יש לי בוסים שאפשר רק לחלום שיהיו כאלה... 

אני מוצאת את עצמי כל הזמן שמחה ומחייכת גם ללא סיבה מובנת..

אך יש משהו בדלת הזאת של המשרד.. היום פשוט עמדתי לצאת אבל משהו אמר לי "תשארי.. למה יש לך לחזור?? פה את חיה.. פה את מוכיחה לעולם שיש לך יכולות, שאת רצויה..." לא יכולתי להקשיב לקול הזה.. פשוט פתחתי מהר את הדלת ומיהרתי ללכת שלא אשאר, שלא אשקע בעצבות.. 

לפני שבוע וחצי נפגשתי עם הגר אחרי כל כך הרבה זמן שלא נפגשנו.. היא נתנה לי את המתנה הכי גדולה שמישהו אי פעם יכול לתת לי.. את האמון המלא בי.. ביכולות שלי.. באישיות שלי.. בשפיות שלי.. בערב ראש השנה היא התקשרה אליי ובישרה לי שיהיה לי מימון להוצאת רישיון הנהיגה ו............. שיהיה לי רכב במתנה..... היא מדהימה!!!!!! היא ובעלה החליטו שהם לא מוכרים את הרכב הקודם שלה ושהם מייעדים לי את הרכב.. אני לא יודעת איך אי פעם אוכל לגמול לה חסד בחזרה. היא ממשיכה להציל אותי מעצמי.. גורמת לי תמיד להתקדם.. לא מוכנה שאתפשר על החלומות שלי.. 

בנימה אופטימית זו.. אני מאחלת לכולם רק אושר ונדע להעריך את הדברים הטובים שיש לנו בחיים.. את האנשים.. את נוף חיינו.. את אורח חיינו.. 

תמיד צריך לזכור שיש אנשים שהחלום שלהם זה שיהיה להם חיים כמו של אחד מאיתנו...

אל תשנו אף אחד בעולם, תשתנו אתכם את עצמכם, העולם כבר יסתגל לשינוי...