אני מתחילה לחשוב שאולי אני לא אמצא את מקומי בעולם..
בכל מקום שאני הולכת יש איזכורים ופחדים מתחילים לגעוש בפנים..
עוד מעט סוגרת חודש עם הרגשת ריקנות ובכי שלא פוסק..
בזמן שאני רוצה וצריכה להרגיש קרקע יציבה תחת רגליי - מגיעים הרגעים הארורים מכל שלא נותנים מרגוע, כמו רעידת אדמה.
מחשבות שלא רוגעות - אי שקט תמידי.
עצבנות - אפס סבלנות לסביבה ובמיוחד לעצמי -
רוצה
צריכה
הערכה
אהבה
חיבוק
שייכות
עם מישהו שנושם ולא שמיכה עם פרווה נעימה.
לא רוצה להיסחט עוד...
;){kind=link}