חברותיי רחוקות וכשאנחנו מתכתבות דרך הודעות הכל הופך למנוכר ולא מובן.. הרי בהודעות אי אפשר להעביר רגשות מבלי "להישמע" קיצוני מדי (עצבני, כועס, מפחד, "צועק") אז אני מעדיפה להפסיק עם ההודעות.. מי שמעוניין לדבר איתי או לבדוק מה שלומי שיעשה לשנינו טובה ויתקשר אליי כמו בן אדם שמתעניין באמת ולא אחד שרוצה להשקיט את מצפונו בהודעה.
הגיע ינואר החודש הקשה מכל.
ינואר הוא סימן מבחינתי למחיקת העבר והסתכלות אל העתיד. אך העבר באמת לא נמחק והוא קופץ תמיד בחודש הזה..
ינואר מזכיר לי את ההחלטות והמצבים הקשים של חיי.
תחילה היה זה היום שבו אבי הכה אותי לראשונה ולאחר כשעה החליט שהוא מזמין לי משטרה (מיותר לומר שהמשטרה האמינה לו שאני התחלתי את המכות אך זה נושא אחר לגמרי..)
שנה וחצי לאחר מכן החלטתי שאני עוזבת את הוריי לנפשם (יותר נכון בכדי שהנפש שלי תוכל לחיות) ומתחילה את חיי כבודדה בעולם גדול ואכזר.
מאז אני נודדת.. בחיפוש אחר סיבה לחיות (סיבה טובה)...
אז מה שהצלחתי עד כה...
השתחררתי מעולה של תורה.. (אולי אחזור אליה כשאני אבחר ולא כמו שבחרו בשבילי)
הוכחתי לאחרים (ובעיקר לעצמי) שיש לי כישורים.. בעבודה, בהתנדבות, בחיים
טעמתי קצת מאירופה.. (חלום ילדות שהתגשם)
התמדתי בעבודה שלא ממש אהבתי במשך שלוש שנים.. (לפני כן לא הצלחתי לשמור על עבודה יותר משנה, שלא נדבר על כמה חודשים)
ו.. מעתה אני נמנית בתוך נהגי ישראל... (חלום שממש לא חשבתי שאוכל להגשים...)
;){kind=link}